המיליארדרים האמריקאים שמאחורי הניסיון לחסל את ישראל הליברלית

הצעות החוק שהגישו שר המשפטים, יריב לוין, ויו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, נכתבו כנראה על ידי אנשי פורום קהלת — מכון מחקר מהעשירים בישראל, שמתנגד לכל סוג של רגולציה עסקית, ומקדם מדיניות לאומנית וליברטריאנית ■ היעד: שלטון של בעלי ההון בחסות שליטים מטעמם

איתן אבריאל
איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דיון ועדת חוקה 11.1.2023
השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן בדיון בוועדת החוקה. פורום קהלת הוא זה שניסח את הצעות החוקצילום: אורן בן חקון
איתן אבריאל
איתן אבריאל

המדינה סוערת מהצעת החוק המהירה שהציג בשבוע שעבר שר המשפטים, יריב לוין. הצעה שכוללת את פסקת ההתגברות של הכנסת על פני בית המשפט העליון, את מתן הרוב לפוליטיקאים בבחירת השופטים, ואת ביטול "עילת הסבירות" ככלי משפטי — ובנוסף, את הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שנועדה לאפשר לשרים לבחור את היועצים המשפטיים במשרדים שלהם.

אלא שקיים בישראל קונצנזוס כי השר לוין, למרות השכלתו המשפטית, לא יכול היה להכין לבדו את תזכיר החוק שהגיש. לכן, עולה השאלה החשובה הבאה: מי כתב את הצעת החוק שלו (ושל רוטמן)?

שרים וראשי ועדות לא מנסחים חוקים — אבל בשני המקרים, של לוין ושל רוטמן, למשרד המשפטים לא היה שום קשר לתזכירים. בכירי המשרד והיועצת המשפטית של הממשלה, גלי בהרב מיארה, ראו לראשונה את המסמך של לוין רק יומיים לפני ששר המשפטים חשף אותו; ועל התזכיר של יו"ר ועדת החוקה, אמרה היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, כי "הצעת רוטמן נוסחה באופן עצמאי ועלולה להטעות את הח"כים".

אז אם לא משרד המשפטים, לא הכנסת וגם לא לוין ורוטמן — מי ניסח את הצעות החוק הללו? התשובה היא: פורום קהלת, ואנשים נוספים המזוהים עמו. במקרה של הצעת היועמ"שים שהגיש רוטמן, מנסח התזכיר הוא עו"ד שמעון נטף, שעבד בעבר בקהלת ומשמש כיום יועץ מקצועי לרוטמן.

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בקהלת. קיבל קרדיט על הסיוע המשפטי

במקרה של לוין, מי שקיבלו קרדיט על "הסיוע המשפטי" בהצעות החוק הם ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בקהלת, וד"ר רפי ביטון, מרצה בכיר במכללת ספיר.

בדומה ליועצת המשפטית של הכנסת, משפטנים שקראו את התזכירים אומרים כי חלק מהדברים כתובים בצורה מרושלת, מגמתית ומניפולטיבית. לדברי המשפטנים, בולטת בחירה מגמתית בהשוואות עולמיות: למשל הטענה ש"כך זה באמריקה" — בלי להסביר כי שיטת הממשל בארה"ב שונה לחלוטין, ולכן אימוץ של נוהלי בחירת השופטים בארה"ב אינו בהכרח מתאים לנו.

ההסבר בהצעת לוין צוטט ממחקר של קהלת

את טביעות האצבע של קהלת אפשר למצוא בכל מקום. חלק מרכזי מתזכיר החוק של לוין, לרבות דברי ההסבר הנוגעים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צוטט כמעט כולו ממחקר שערכו עבור קהלת ב–2019 עורכי הדין בקשי, נטף ושי־ניצן כהן.

ביטון התגאה בפודקאסט של גדי טאוב מהשבוע שעבר, בכך שהוא ייעץ ללוין בהצעת החוק. עם זאת, ביטון הקפיד לתת קרדיט על הכנת החוק לבקשי מקהלת — ש"נתן חלק משמעותי" בסיוע ללוין.

עו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלתצילום: פורום קהלת

בפורום קהלת סירבו ביום שישי לענות על שאלות בנושא, ומסרו כי "המדיניות העקבית שלנו היא שלא לאשר או להכחיש שיתופי פעולה מעבר למה שנבחרי הציבור בחרו מיוזמתם לחשוף".

מדוע זה חשוב? כי הפורום פועל לקידום המהפכה המשפטית של לוין ורוטמן זה שנים — באמצעות עשרות אנשי משפט וכלכלה, ודרך קשר הדוק עם חברי כנסת ופעילים בכל מפלגות הימין. רשימה של ח"כים בעבר ובהווה שקשובים לקהלת ארוכה מדי לכתבה זו.

מאז הקמתו, לפני עשור, הפורום עובד ביסודיות מאחורי הקלעים באמצעות תקציב שנתי של עשרות מיליוני שקלים, שמממן ריטיינר ומשכורות לכ–100 חוקרים, כדי לקדם את האג'נדה שלו — בפעילות לובינג מול חברי כנסת, ובפרסום מאמרי דעה ובלוגים, גם ברשתות החברתיות. כך, באחרונה ניכרת פעילות נמרצת של קהלת ברשת החברתית טיקטוק, במטרה לגייס עוד נפשות לאג'נדה של הארגון.

אז מה בדיוק עושה הפורום הזה? את קהלת מובילים המייסד והיו"ר, פרופ' משה קופל, והמנכ"ל עו"ד מאיר רובין. לפי פרסומים, הפורום ניסח את עיקרי חוק הלאום ב–2018, ופועל במרץ לקידום חוקים במישור הכלכלי־חברתי: נגד שכר מינימום, נגד דיור ציבורי או פיקוח על שכר דירה, נגד שורה של זכויות עובדים — ונגד המגזר הציבורי ומדינת הרווחה, בכל מקום שניתן לצמצמם ולחסל אותם. במילים אחרות, תפיסת העולם של קהלת מבוססת על לאומנות, משטר אוטוריטרי ודמוקרטיה סמלית — ועל שוק "חופשי", בעיקר לבעלי ההון, שנהנים ממסים נמוכים ומיד חופשית.

פרופ' משה קופל, מייסד ויו"ר פורום קהלתצילום: אמיל סלמן

מועדון הצמיחה של יאס ודנצ'יק

שום דבר מכל אלה לא צריך להפתיע, אם יודעים מי מממן את פעילותו עתירת התקציב של הפורום. שני המממנים הגדולים של קהלת הם ארתור דנצ'יק וג'פרי יאס, מולטי־מיליארדרים יהודים אמריקאים, שיחד עם שותפם, ג'ואל גרינברג, מחזיקים בחברת מסחר בניירות ערך והשקעות בשם סוסקהאנה אינטרנשיונל גרופ (Susquehanna International Group) — אחת הגדולות בארה"ב במסחר מהיר, שמבוסס על אלגוריתמים.

יאס, שנחשף בישראל לראשונה במגזין TheMarker באוגוסט 2021, הוא גאון פיננסי. דנצ'יק, התורם הגדול של קהלת, ייצר לסוסקהאנה רווח עצום כשהיה בין המשקיעים הראשונים בחברת בייטדנס הסינית, הבעלים של אפליקציית טיקטוק הצומחת. דנצ'יק מכהן כדירקטור בטיקטוק בזכות אחזקה של כ–15% בחברה, ששווייה מעורך ב–75 מיליארד דולר לכל הפחות.

נכון לשנה האחרונה, יאס מופיע ב"בלומברג" כאיש ה–37 בעושרו בעולם, עם הון של כ–34 מיליארד דולר. דנצ'יק מדורג במקום 104 ברשימת עשירי ארה"ב של מגזין "פורבס", עם הון של 7.5 מיליארד דולר. תרומות של עשרות רבות של מיליוני דולרים בשנה לא מדגדגות את חשבון הבנק שלהם.

ארתור דנצ'יקצילום: מתוך האתר הרשמי של bytedance.com

אבל מה שחשוב, כמובן, הוא תפיסת העולם שלהם — שעליה אפשר ללמוד מהגופים שלהם תורמים השניים. כך למשל, בארה"ב יאס ודנצ'יק בחרו להזרים כספים לארגון בשם מועדון הצמיחה — חוד החנית של מיליארדרים הפועלים נגד מס תאגידים ורגולציה, כל רגולציה. יאס תורם לארגון כבר 20 שנה, וב–2020 היה גדול התורמים עם תרומה בסך 22 מיליון דולר.

לפני שנתיים העביר מועדון הצמיחה כספים לפוליטיקאים תומכי נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ — לרבות משתתפים בהפצת הקונספירציה שלפיה טראמפ לא הפסיד בבחירות 2020, ובעידוד הפריצה לקפיטול בינואר 2021.

יאס ודנצ'יק מתנהלים בחשאיות יוצאת דופן, וכמו קהלת — מקפידים לפעול מאחורי הקלעים. עם זאת, בפעמים הבודדות שהתבטא, יאס הבהיר כי הוא נגד כל סוג של רגולציה על עסקים, סירב להתייחס או פסל את קיומם של משבר אקלים ושל אי־שוויון, הטיף (ותורם) לחינוך פרטי מלא — ובעיקר התנגד לכל התערבות ממשלתית בעסקיו ובכספו.

בתחקיר של ארגון פרופבליקה (ProPublica), שפורסם ביוני, נחשף שהשניים שילמו מסים נמוכים במיוחד. טענתם היתה שהשקעותיהם הן לטווח ארוך (שבהן משלמים בארה"ב מס רווחים מופחת) — בעוד החברה שלהם מתמחה בגלוי במסחר מהיר בניירות ערך.

כותרת התחקיר היא "הכירו את המיליארדר והתורם העולה לרפובליקאים, שמתחמן את מערכת המס" — ונכתב בו כי "מייסד סוסקהאנה והמשקיע בטיקטוק חמק מתשלום מס של מיליארד דולר, תוך בריחה מביקורת ציבורית — וכעת שופך כספים לקיצוץ מסים ולקידום מכחישי תוצאות הבחירות".

ג'פרי יאסצילום: SIG

כוח פוליטי לשמירה על כספי העשירים

נשמע מוכר? תפיסת העולם של "בעל הבית" בקהלת, ולכן גם בעל הדיעה, מתחברת היטב לפעילות הפורום בישראל. קהלת מקדמת את האג'נדה הלאומנית־שמרנית של דנצ'יק ויאס, שהיעד שלה מבצבץ בין המחקרים הכלכליים והצעות החוק שהפורום מכין ומניח על ברכיהם של חברי כנסת: מדינה בשליטה מעשית של בעלי ההון, בעיקר המיליארדרים, ששומרים על עצמם ועל כספם באמצעות שלטון סמכותני שמשתף פעולה עמם.

הסוף של סיפור כזה ידוע מראש, וראינו אותו כבר פעמים רבות בהיסטוריה. העשירים ביותר והשלטון מטעמם נהנים מהעושר של המדינה — ועובדים מסביב לשעון כדי לוודא שזה לא ישתנה, ושלאף אחד לא יהיה את הכוח הפוליטי לערער על זה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ראש הממשלה בנימין נתניהו. "זה ש'הכל שפיט' זה חסם לעסקים, שלא קיים בשום מקום בעולם המערבי"

הבנקים מאותתים לנתניהו: "ניצנים של משיכת פקדונות, ולא רק בהיי-טק"

שמעון ריקלין, אראל סגל, ינון מגל, יעקב ברדוגו, מגי טביבי

לא היה דבר כזה: עם מאות מיליוני שקלים, הערוץ הזה מאיים לשנות את המפה הפוליטית בישראל